Le texte Le vocabulaire Les révisions
Souccah
Daf 54b
אִי מִשּׁוּם עֶרֶב הַפֶּסַח — לָאו שִׁיּוּרָא הוּא, דְּהָא מַנִּי רַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּאָמַר: מִימֵיהֶם שֶׁל כַּת שְׁלִישִׁית לֹא הִגִּיעָה לוֹמַר ''אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע ה''', מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ עַמָּהּ מוּעָטִין.
Traduction
The Gemara rejects this answer. If it is due to the case of Passover eve, that is not an omission, as who is the tanna of this mishna? It is Rabbi Yehuda, who said: Although there were three shifts in the sacrifice of the Paschal lamb, never in the all the days of the third shift did it reach the point in hallel to recite: ''I love that the Lord hears my voice'' (Psalms 116:1), which is the second paragraph of hallel, because the people participating in the third shift were few. Therefore, when they reached that section of hallel they had already completed the slaughter of all the offerings, and consequently only one set of blasts was sounded during this shift, for a total of forty-two.
Rachi non traduit
לא הגיעה לאהבתי. של קריאה ראשונה ואין בה אלא ג' תקיעות מפני שעמה מועטין שבשתי כתות הראשונות נתמלאה העזרה לכל כת ונשאר כת שלישית במעט ולא היה שחיטת פסחיהן מארכת בכדי קריאת שלש הללות:
Tossefoth non traduit
אי משום ערב הפסח לאו שיורא הוא הא מני רבי יהודה היא. תימה וכי יעמידנה כר' יהודה כדי שיקשה לו וכי האי גוונא איכא בנזיר פרק שלשה מינים (נזיר דף לח:
ושם) אי משום בל יחל לאו שיורא הוא וכן בב''ק ספ''ק (דף טו.) ובכתובות פרק אלו נערות (כתובות דף מא. ושם) אי משום חצי כופר לאו שיורא הוא בההוא ניחא טפי דאיצטריך ליה למימר הכי כדי שלא יקשה למ''ד פלגא נזקא ממונא דשייר חצי כופר מאי שייר דהאי שייר:
(הָא אוֹקֵימְנָא) דְּלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה! וְדִלְמָא הַאי תַּנָּא סָבַר לַהּ כְּווֹתֵיהּ בַּחֲדָא, וּפְלִיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא.
Traduction
The Gemara wonders: But didn’t we establish that the mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda? The Gemara answers: And perhaps this tanna of the mishna holds in accordance with his opinion in one case, with regard to the third shift on Passover eve, and disagrees with him in one case, with regard to tallying the number of blasts.
Rachi non traduit
והאמרת רישא דלא כרבי יהודה. דאי ר' יהודה תקיעה ותרועה ותקיעה בחדא מני להו:
סבר לה כוותיה בחדא. בערב הפסח ופליג עליה במנין התקיעות:
אֶלָּא: מַאי שַׁיַּיר דְּהַאי שַׁיַּיר? שַׁיַּיר עֶרֶב הַפֶּסַח שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת, אַפֵּיק שֵׁית וְעַיֵּיל שֵׁית.
Traduction
But the question remains: What other case did he omit, that he omitted this case of Rosh HaShana as well? The Gemara answers: He omitted the case of Passover eve that occurs on Shabbat eve, in which case you eliminate six blasts of the third shift and incorporate six blasts sounded each Friday. The total is forty-eight blasts.
Rachi non traduit
ואלא. הואיל ואיכא לאוקמה כרבי יהודה מאי שייר דהאי שייר:
ערב הפסח שחל להיות בערב שבת דאפיק שית. מתקיעות כת שלישית כר' יהודה:
ועייל שית. דכל ערב שבת דהבטלה והבדלה:
וְאֵין מוֹסִיפִין עַל אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה. וְלָא? וְהָא אִיכָּא עֶרֶב הַפֶּסַח שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, דְּאִי לְרַבִּי יְהוּדָה — חַמְשִׁין וַחֲדָא, אִי לְרַבָּנַן — חַמְשִׁין וּשְׁבַע!
Traduction
§ The mishna continues: And one sounds no more than forty-eight trumpet blasts on any given day. The Gemara wonders: And are there no more than forty-eight on any day? But isn’t there Passover eve that occurs on Shabbat, where if it is according to Rabbi Yehuda, there would be fifty-one blasts, i.e., twenty-one daily blasts, nine for the additional offering of Shabbat, nine for the hallel of each of the first two shifts sacrificing the Paschal lamb, and three for the third shift; and if it is according to the Rabbis, who hold that nine blasts were sounded for the third shift as well, there would be fifty-seven blasts? According to both opinions, there are more than forty-eight.
Rachi non traduit
ולא מוסיפין על מ''ח ולא. בתמיהה גרסינן ליה:
דאי לרבי יהודה חמשין וחדא. כ''א שבכל יום ותשעה דמוספין הרי שלשים ושמונה עשרה דשתי כתות ושלשה דכת שלישית הרי חמשין וחדא:
כִּי קָתָנֵי, מִידֵּי דְּאִיתֵיהּ בְּכָל שָׁנָה. עֶרֶב הַפֶּסַח שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, דְּלֵיתֵיהּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, לָא קָתָנֵי. אַטּוּ עֶרֶב שַׁבָּת שֶׁבְּתוֹךְ הַחַג מִי אִיתֵיהּ בְּכָל שָׁנָה? זִימְנִין דְּלָא מַשְׁכַּחַתְּ לֵיהּ. וְהֵיכִי דָּמֵי, כְּגוֹן שֶׁחָל יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן בְּעֶרֶב שַׁבָּת.
Traduction
The Gemara answers: When the tanna teaches the mishna, he is teaching matters that occur every year; the case of Passover eve that occurs on Shabbat, which is a matter that does not occur each and every year, he does not teach. The Gemara asks: Is that to say that Shabbat eve during the Festival occurs every year? There are times when you do not find a Friday during the intermediate days of Sukkot. And what are the circumstances? It is a case where the first Festival day occurs on Shabbat eve, and therefore the following Friday is the Eighth Day of Assembly.
Rachi non traduit
זימנין דלא משכחת לה. שיהו בו תקיעות דמילוי המים דמתני':
והיכי דמי כגון שחל יו''ט הראשון בערב שבת. דשמחת בית השואבה לא דחיא יום טוב כדתנן מוצאי יו''ט כו' וכי מטי תו ערב שבת הוה ליה שמיני עצרת:
Tossefoth non traduit
כגון שחל יו''ט הראשון של חג להיות בערב שבת. דאין תקיעות של שמחת בית השואבה דוחות יו''ט אע''פ שהתקיעות של בטלה ממלאכות דוחות יו''ט כדתנן בסוף פ''ק דחולין (דף כו:) והטעם פי' בריש פירקין:
כִּי מִקְּלַע יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן בְּעֶרֶב שַׁבָּת — מִדְחֵי דָּחֵינַן לֵיהּ. מַאי טַעְמָא, כֵּיוָן דְּאִיקְּלַע יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת, יוֹם הַכִּפּוּרִים אֵימַת הָוֵי — בְּחַד בְּשַׁבָּת, הִלְכָּךְ דָּחֵינַן לֵיהּ.
Traduction
The Gemara answers: That cannot be, as when the first Festival day of Sukkot would happen to occur on Shabbat eve, we postpone it by adding a day to the month of Elul and observing both Rosh HaShana and the first day of Sukkot on Shabbat. What is the reason for doing so? The reason is: Since if the first Festival day occurs on Shabbat eve, when is Yom Kippur that year? It is on Sunday. Therefore, in order to avoid two consecutive days, Shabbat and Yom Kippur, when there is a severe prohibition against performing labor, we postpone Rosh HaShana. The first Festival day never coincides with Friday.
Rachi non traduit
מידחא דחינן ליה. ועבדינן ליה אלול מעובר כי היכי דליקלע ראש השנה בשבת:
מ''ט כו' בחד בשבא. וחיישינן משום ירקייא ומשום מתייא כדאיתא בראש השנה (דף כ.):
וּמִי דָּחֵינַן לֵיהּ? וְהָא תְּנַן: חֶלְבֵי שַׁבָּת קְרֵיבִין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים,
Traduction
The Gemara asks: And do we postpone it to prevent Yom Kippur from occurring on Sunday? But didn’t we learn in a mishna: The fats of the offerings slaughtered and sacrificed on Shabbat that were not yet burned on the altar may be sacrificed on Yom Kippur that begins at the conclusion of Shabbat?
Rachi non traduit
והתנן. פרק אלו קשרים:
חלבי שבת. של תמיד של בין הערבים קריבין ביום הכפורים שחל במוצאי שבת אלמא חייל יוה''כ במוצאי שבת:
וְאָמַר רַבִּי זֵירָא: כִּי הֲוֵינַן בֵּי רַב בְּבָבֶל, הֲוָה אָמְרִי הָא דְּתַנְיָא: יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת לֹא הָיוּ תּוֹקְעִין, וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת לֹא הָיוּ מַבְדִּילִין — דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. כִּי סְלֵיקִית לְהָתָם, אַשְׁכַּחְתֵּיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי, דְּיָתֵיב וְקָאָמַר: רַבִּי עֲקִיבָא הִיא!
Traduction
And Rabbi Zeira said: When we were studying in the school of Rav in Babylonia, they said with regard to that which was taught in the baraita: On Yom Kippur that occurs on Shabbat eve they did not sound the trumpets to stop the people from their labor and signify the onset of Shabbat, and if it occurred at the conclusion of Shabbat they would not recite havdala after Shabbat, that it is undisputed, as everyone agrees to that halakha. However, when I ascended to there, to Eretz Yisrael, I found Rabbi Yehuda, son of Rabbi Shimon ben Pazi, who was sitting and saying that this is the opinion of Rabbi Akiva, and the other Sages disagree. From both of these sources, it is apparent that Yom Kippur can occur both before and after Shabbat. The question remains: Why did the tanna cite a case that does not occur every year?
Rachi non traduit
ואמר ר' זירא. התם באלו קשרים:
כי הוינן בבבל הוה אמרי הא דתניא יוה''כ שחל להיות בע''ש לא היו תוקעין. להבטיל ולהבדיל משום דיום הכפורים נמי לאו מלאכה עביד:
ובמוצאי שבת. ואם חל יוה''כ להיות במוצאי שבת:
לא היו מבדילין. על הכוס בין קודש לקודש כדרך שמבדילין משבת ליו''ט דהתם הוא שהיוצא חמור והנכנס קל אבל כאן הנכנס חמור כיוצא לענין כל איסור מלאכה והוה אמרינן דברי הכל היא בין לרבי ישמעאל בין לר''ע דפליגי גבי חלבי שבת קריבין ביוה''כ מיתוקמה:
כי סליקית להתם אשכחתיה לרבי יהודה בריה דר' שמעון בן פזי דיתיב וקאמר ר''ע היא. והתם מפרש למילתיה מיהו שמעינן נמי מברייתא דחל יוה''כ במוצאי שבת:
לָא קַשְׁיָא: הָא רַבָּנַן, הָא אֲחֵרִים הִיא.
Traduction
The Gemara answers: This is not difficult. This, the mishna, from which it is understood that there will always be a Friday during the Festival, is in accordance with the opinion of the Rabbis, who maintain that Rosh HaShana is postponed to ensure that Yom Kippur will not occur adjacent to Shabbat. However, this mishna, which teaches that the fats of Shabbat may be sacrificed at the conclusion of Shabbat on Yom Kippur, and Rosh HaShana is not postponed, is in accordance with the opinion of Aḥerim, who maintain that there are a fixed number of days in a year and a fixed number of days in a month.
Rachi non traduit
הא רבנן הא אחרים. מתני' רבנן דפליגי אדאחרים ואמרי מעברין החדש לצורך הלכך ר''ה בערב שבת לא מיקלע דדחינן ליה והנך מתניתין דאמרי מיקלע ולא אמרינן דחינן אחרים היא דאמרי אין מעברין את החדש לצורך:
דְּתַנְיָא, אֲחֵרִים אוֹמְרִים: אֵין בֵּין עֲצֶרֶת לַעֲצֶרֶת וְאֵין בֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה אֶלָּא אַרְבָּעָה יָמִים בִּלְבַד, וְאִם הָיְתָה שָׁנָה מְעוּבֶּרֶת — חֲמִשָּׁה.
Traduction
As it is taught in a baraita: Aḥerim say: Between the festival of Shavuot one year and the festival of Shavuot the following year, and similarly, between Rosh HaShana one year and Rosh HaShana the following year, there is a difference of only four days of the week. And if it was a leap year there is a difference of five days between them. The 354 days in the year are divided among twelve months; six months are thirty days long and six months are twenty-nine days long. Since according to Aḥerim the number of days is constant, Rosh HaShana could occur on any day of the week.
Rachi non traduit
אלא ארבעה ימים בלבד. אם זה באחד בשבת יחול לשנה הבאה בחמישי בשבת דהיינו ארבעה ימים וזה הסדר לפי מולד לבנה הוא שבין מולד למולד עשרים ותשעה יום ומחצה לשני מולדות חמשים ותשעה נמצא כל חדשי השנה אחד מלא ואחד חסר ואחרים סבירא להו דאין מעברין ואין מחסרין שום חודש לצורך אלא קובעים ראשי חדשים אחד מלא ואחד חסר לעולם נמצא בין פסח לפסח ד' ימים ששה מלאים וששה חסרים שלש מאות וחמשים וארבעה ימים הן שלש מאות וחמשים ימים חמשים שבועות נמצאו ד' יתירים בין קביעת שנה זו לקביעת שנה הבאה:
ואם היתה שנה מעוברת חמשה. דקסבר חדש העיבור לעולם חסר עשרים ושמונה ימים שלו ארבעה שבועות נמצא יום אחד יתר תנהו על ארבעה ימים שבשנה פשוטה הרי חמשה:
Tossefoth non traduit
אלא ד' ימים בלבד. דקסבר אין מעברין את החדש לצורך וכולם הולכים לפי המולדות ובפרק ב' דערכין (דף ט:
ושם) פריך דאיכא יומא דשעי לתלת שנין ואיכא יומא דחלקים לתלתין שנין לפי שיש עדיין שמונה שעות ותתע''ו חלקים ועולות השעות יום אחד לסוף שלש שנים והחלקים עולין ליום לסוף שלשים שנה ומשני כיון דליתא בכולי שני לא קחשיב:
מֵיתִיבִי: רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת — שִׁיר שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ דּוֹחֶה שִׁיר שֶׁל שַׁבָּת. וְאִי אִיתָא, לֵימָא דְּשַׁבָּת וְלֵימָא דְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ!
Traduction
§ The Gemara returns to analyze the opinion of Rabbi Aḥa bar Ḥanina, who holds that the trumpet was sounded for each additional offering sacrificed on a given day. The Gemara raises an objection: In the case of the New Moon that occurs on Shabbat, the song of the New Moon supersedes the song of Shabbat. And if it is so, as Rabbi Aḥa asserts, let us recite the song of Shabbat and let us recite the song of the New Moon. Since only one song is recited, apparently only one set of blasts is sounded.
Rachi non traduit
מיתיבי. לרבי אחא דאמר תוקעין על כל מוסף ומוסף:
אָמַר רַב סָפְרָא: מַאי דּוֹחֶה — דּוֹחֶה לִקָּדֵם. וְאַמַּאי? תָּדִיר וְשֶׁאֵינוֹ תָּדִיר — תָּדִיר קוֹדֵם!
Traduction
Rav Safra said: What is the meaning of supersedes? Supersedes means to precede, and the song for the New Moon would precede the song of Shabbat. The Gemara asks: And why does the song of the New Moon precede that of Shabbat? Doesn’t the principle: When a frequent practice and an infrequent practice clash, the frequent practice takes precedence over the infrequent practice, dictate that the song of Shabbat should be recited first?
Tossefoth non traduit
ואמאי תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם. בלא רב ספרא יכול להקשות כן:
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֵידַע שֶׁהוּקְבַּע רֹאשׁ חֹדֶשׁ בִּזְמַנּוֹ. וְהַאי הֶיכֵּירָא עָבְדִינַן? הָא הֶיכֵּירָא אַחֲרִינָא עָבְדִינַן! (דְּתַנְיָא) חֶלְבֵי תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר נִיתָּנִין מֵחֲצִי כֶּבֶשׁ וּלְמַטָּה בַּמִּזְרָח, וְשֶׁל מוּסָפִין נִיתָּנִין מֵחֲצִי כֶּבֶשׁ וּלְמַטָּה בַּמַּעֲרָב, וְשֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיתָּנִין תַּחַת כַּרְכּוֹב הַמִּזְבֵּחַ וּלְמַטָּה.
Traduction
Rabbi Yoḥanan said, the New Moon takes precedence here, contrary to the general principle, in order to inform the people that the New Moon was established at its proper time by the court. The Gemara asks: And is that the indicator that we implement to indicate that the month was established at its proper time? Don’t we implement a different indicator, as it is taught in a mishna: In order to avoid confusion between the fats of earlier offerings and the fats of later offerings, prior to being placed on the altar the fats of the daily morning offering were placed from the midpoint of the ramp and below on the east side of the ramp, and those of the additional offerings were placed from the midpoint of the ramp and below on the west side of the ramp. And the fats of the offerings of the New Moon offering were placed under the surrounding ledge of the altar and slightly beneath it.
Rachi non traduit
לידע שהוקבע ראש חדש בזמנו. האי חשיבותא עבדינן ליה להיכרא שיכירו דפשיטא להו לב''ד שקידשוהו כהלכתו ולא יגמגם לב אדם עליו דרוב בני אדם לא ראו חידוש הלבנה:
חלבי התמיד. ה''ה לכל אבריו דכל אברי עולה קרי חלבי:
ניתנין מחצי כבש ולמטה במזרח. ששה כהנים הזוכים בהולכת אברים כדאמרינן בסדר יומא (דף כז.) מסדרין אותו בתחתיתו של כבש מחציו ולמטה במזרחו של כבש עד שיבא המעלה ומקטירן מן הכבש ולמזבח וזה היה סימן שהן של תמיד שפעמים היו מתעכבין אברי תמיד עד המוסף והיה צריך היכר שלא יקטירו למוספין קודם לעולת התמיד דהא מפקינן מקרא שאין שום קרבן קודם על המערכה לתמיד של שחר הלכך היה צריך היכר:
ושל מוספין. ניתנין כנגדו במערבו של כבש שהכבש רחבו שש עשרה אמה מן המזרח למערב ואורכו ל''ב מן הצפון לדרום:
ושל ראשי חדשים. אברים של מוספי ראשי חדשים נתנין היו בכבש סמוך לכרכוב המזבח למטה הימנו מעט דהיינו בחצי העליון של כבש שכל הכבש אורכו שלשים ושתים ואינו משפע ועולה אלא תשע אמות השש אמות מן הארץ לסובב והשלש מן הסובב ולמעלה נמצאו שני שלישי אורך הכבש מן הארץ לסובב:
Tossefoth non traduit
דתניא אברי תמיד ניתנין מחצי כבש ולמטה במערב ושל מוספין ניתנין מחצי כבש ולמטה במזרח ושל ראשי חדשים ניתנין על כרכוב המזבח ולמעלה. והיא שנויה כן בסוף מסכת שקלים (פ''ח מ''ח) ואין גירסת הספרים שלפנינו נכונה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source